הדבר הראשון שיצוד את עינו של אדם שייכנס לבית כנסת ברחבי תבל הוא ללא ספק ארון הקודש המהודר. לרוב, הוא יהיה מפואר בגילופי עץ מרעננים ותבליטי מתכת מאויירים ברוב פאר והדר. בחזית המקום המקודש נהוג לתלות פרוכת מפוארת שתסמל ותשמר את קדושתו ומעלתו הנכבדת. בשלב שני, כאשר יפסע המבקר צעדים אחדים אל תוככי בית הכנסת, […]
במהלך מסעם של בני ישראל במדבר, ציווה עליהם הקב"ה לבנות לו משכן מפואר בו יקריבו לו קרבנות על ידי אנשי הכהונה שנבחרו לעבודת הקודש. מתחם המשכן כלל חצר רחבה שמתפרסת על פני שטח גדול כשבמרכזו ניצב ברוב פאר היכל הקודש בו שכנו כלי הזהב המקודשים – מנורת המאור, שולחן לחם הפנים ומזבח הקטורת. במזרח ההיכל
הפרוכת הראשונה כאשר אנו רוצים להיחשף לפעם הראשונה בה מוזכרת הפרוכת בתולדות האומה היהודית, אנו נדרשים לטלטל את עצמנו אל עבר תקופה קדומה מלפני שלושת אלפים שנה.. תקופת נדידת בני ישראל במדבר. בורא העולם, מבקש מעם ישראל לבנות לו משכן מפואר בו יונחו כלי זהב מהודרים שעל ידם ישרתו וימלאו הכהנים את עבודתם המסועפת בבית
במהלך ימי הביניים, החלו קהילות רבות בארץ ישראל ובתפוצות העולם לפאר ולהלל את בתי הכנסת בפרוכות פאר גדולות מימדים בעלי אופי אומנתי ומרהיב עין. יריעות בד איכותיות שימשו בעיקר כפרוכת לארון הקודש, פרוכת לספר תורה, פרוכת לבימה ולעוד שימושים נוספים. רבים יהיו המומים כאשר התוודעו למחירה המופקע של הפרוכת ולא יבינו את פשר העלות המופרזת.
