פרוכת לארון קודש
הפרוכת הראשונה
כאשר אנו רוצים להיחשף לפעם הראשונה בה מוזכרת הפרוכת בתולדות האומה היהודית, אנו נדרשים לטלטל את עצמנו אל עבר תקופה קדומה מלפני שלושת אלפים שנה.. תקופת נדידת בני ישראל במדבר.
בורא העולם, מבקש מעם ישראל לבנות לו משכן מפואר בו יונחו כלי זהב מהודרים שעל ידם ישרתו וימלאו הכהנים את עבודתם המסועפת בבית ה'.
בחלקו הפנימי של היכל המשכן, הוצבה פרוכת רחבת מימדים שמאחוריה שכן אחר כבוד החדר הפנימי והמקודש ביותר בבית המקדש – קודש הקדשים.
במרכז קודש הקדשים ניצב החפץ היקר והחשוב במשכן ה' – ארון העדות. בתוכו, בצורה מסודרת, הונחו לוחות הברית שניתנו לבני ישראל בעת מעמד מתן תורה ועוד כמה חפצים משומרים ביותר.
הפרוכת המבדילה בין היכל כלי הזהב לבין קודש הקדשים שימשה כסמל לשמירה על המקום המקודש והמובדל ברמת קדושתו מכל חלקי הבית הנפרדים. מפאת חשיבותה, נצטוו בני ישראל לפאר פרוכת זו במיני בדים נדירים ולארגה על ידי חוטי ארגמן ושאר גוונים ססגוניים.
על הנשים המומחיות הוטל התפקיד לרקום על גבי פרוכת המשכן דמויות של אריות פעורי פה וגדולי לסת – כאלו שיסמלו את מלכותו של בורא העולם, ומצידה השני את מלך עופות השמים – הנשר הגדול.
פרוכת לארון קודש
במשך השנים החלו היהודים לעשות שימוש במושג פרוכת לכל עטיפת ושמירת חפצי ותשמישי קדושה חשובים. כך למשל עטפו את ספרי התורה בפרוכת לספר תורה המתלבשת היטב סביב גלילי הקלף.
אין ספק, ששימושה המרכזי של הפרוכת היה ללא ספק בחזית ארון הקודש בו קבעו את משכנם ספרי התורה, פעמוניהם וכתריהם. אכן, במהלך ימי הביניים נהפכה פרוכת לארון קודש למצרך טבעי וקבוע בבתי הכנסיות המשמש כסמל כבוד וחותמת שמירה על מקום משכנם של ספרי התורה היקרים.
פרוכת איטלקית
מנגד, נהגו הקהילות היהודיות באיטליה לפאר את ארון הקודש בגילופי עץ גדולי מימדים ובעיטורים מוזהבים מרהבי עין, כך שלאחר בניית ארון הקודש המעוטר ניצבו בפני מצב פרדוכסלי מתסבך..
מחד, לא חפצו קהילות עתיקות וחשובות כמוהן לוותר על המנהג הקדוש והמסורתי של תליית פרוכת לארון הקודש בחזית בית הכנסת. מאידך, חששו לכסות את פאר עמודי השיש וגילופי העץ המהודרים על-ידי פרוכת להיכל.
לאחר דין ודברים, הוחלט לא לוותר על המנהג קדום של תליית הפרוכת לבית כנסת. אולם, את הפרוכת הניחו בחלקו הפנימי של ארון הקודש, כך שרק לאחר פתיחת דלתות הארון המפוארים, ניצבה לה הפרוכת אותה נצרכו להטות הצידה.
ייצור פרוכת
בהקבלה לפרוכת המשכן המוזכרת לעיל, עליה נראו איורים של אריות וכפירים יחד עם נשר השמים, נהפך למסורת עיקשת לרקום על גבי הפרוכת איורים וסמלים דומים.
בפרוכות שנמצאו בימי הביניים מצויים ביותר ציורי אריות נושאים כתר מלוכה תוך שימוש בפסוק או פתגם נושא תפילה שהוזכר בדברי חכמים. במשך השנים גדל היצע העיטורים, ורקמת הפרוכת לבשה לה צורות וסמלים יהודיים חדשניים, כגון פרוכת בית המקדש, פרוכת מנורת המאור, לוחות הברית ודגליהם של שנים עשר שבטי ישראל.
לפני כ-350 שנה חדרה בקרב הקהילות היהודיות התודעה שארון הקודש מסמל גם מעין 'שער השמים' ודרכו עוברות כל תפילות המתפללים – עובדה שבאה לידי ביטוי בפתיחת ארון הקודש לפני קטעי תפילה חשובים ומיוחדים. משכך, החלו לרקום מעל גבי הפרוכת איור גדול מימדים של שער ופתח רחב שסימל את תוכנו של ארון הקודש.
פרוכת לימים טובים
בשנים קדמוניות, יהדות אשכנז קבעה לעצמה כחוק להחליף את פרוכת ארון הקודש בכל שבת ויום טוב ולהציב במקום הפרוכת הרגילה, פרוכת מעוצבת, מרשימה ושבתית יותר.
אכן, על-אף שמנהג זה לא השתלשל לתקופות מאוחרות, נתפס בתפוצות ישראל כמנהג להחליף את פרוכת בית הכנסת לפני ראש השנה ויום הכיפורים בפרוכת לבנה וצחורה הנושאת אופי של נקיון וטוהר. בדרך כלל פרוכת לראש השנה נשאה אופי של תשובה וקרבה לבורא העולם תוך רקימת פסוק מרכזי בעל תוכן זהה, כ"זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים" וכדומה.
בקהילות רבות נהגו אף בחנוכה להחליף את הפרוכת למשהו אופייני יותר הנושא את סמלי החג המרכזיים, ובמקומות אחדים רקמו פרוכת מיוחדת ששימשה לימי חג הפסח עליה נתפרו בקפידה איורים של חיטים ושיבולים.
פרוכת לספר תורה – פרוכת לבימה
בד-בבד, נהגו להחליף גם את מעיל ספרי התורה בהתאם לצבע וסגנון פרוכת ארון הקודש ובדרך זו להלביש עליו את עטרת החשיבות של החג הקרב ובא. כך גם כיסו את עמודי התפילה ואת מעמד קריאת התורה בפרוכת לבימה בעלת בד זהה התואם בגווניו ובסגנון תפירתו לזה שנתלה על פרוכת ארון הקודש עד שהשתרש מנהג זה ונהפך לקבוע.
לעיתים, נהגו לרקום אף פרוכת לחופה ידידותית המקבילה בגווניה לצבעי פרוכת ארון הקודש ולסגנון עיטוריו.
הפרוכת הניסית
לא אחת סיפרו יהודים ניסים ונפלאות שנעשו בזכות הפרוכת לארון הקודש הסגולתית שבאורח פלא השביתה גזרות רעות והניבה ברכות מאליפות.
כך למשל במלחמת סיני סיפרו היושבים בערים המופגזות שבזכות הפרוכת שהניחו על אדן החלון, לא הבחינו המפציצים בתאורה היוצאת מבעד לחלון וכך ניצלו מהפגזה ישירה.
פרוכת – מחיר
כיום, נהגו בקהילות ישראל לרכוש פרוכת מהודרת ואיכותית לבתי הכנסת ולפאר את בית אלוקינו בפרוכות מסגננות מגוונות.
הליך רכישת הפרוכת התקצר מאוד בשנים האחרונות, בעוד כל מרשתת ואתר אינטרנט מקובל מאפשר לבחור סוג ואופנה מסוימת מתוך שלל סוגים ועיצובים. גם בחירת סוג הבד, עוביו, סוג הרקמה, שינוע הסחורה ומימדה, ניתנים לבחירת הלקוח ובידו נתונה האפשרות לבחור בין שלל אופציות נעימות ונוחות.
משכך, קשה להציב רף מחירים לפרוכת לארון קודש ולספרי תורה, היות ומחיריהם נעים בין אלף ₪, לחמישים אלף ₪, והכל תלוי באיכות הבחירה וטיב הסחורה והשרות.
רצוי להיכנס לאתר של חברת M JUDAICA שהוא אתר מומלץ ביותר, שהוא הייצרן \ מפעל הפרוכות ישירות וללא פערי תיווך ובכך לחסוך זמן וכסף, חברת M JUDAICA מתחייבים למחיר הזול ביותר באיכות וגימורים ברמה הגבוהה ביותר.
חברת M JUDAICA נותנים לכם את ההזדמנות להזמין מוצרים אלו במבחר רחב של צבעים וגדלים, ולבצע שינויים בהתאמה אישית. מחלקת הגרפיקה שלנו יחד איתך, תעצב את העיצוב המושלם עבורך.
חברת M JUDAICA משתמשים בבדי קטיפה הכי איכותיים שקיימים בשוק, ריקמת פרוכת ממוחשבת במכונה גרמנית, צפיפות תפרים, שילוב חוטי ריקמה יציבים וחזקים במיוחד שיחזיקו לאורך זמן כולל ביטנה איכותית מלאה בגב הפרוכת. שיטת רקמה ייחודית למראה מלכותי מושלם ואחיד ללא מתיחות, ושילוב ושיבוץ אבני סברובסקי אורגינלים.
צרו קשר באמצעות המייל [email protected]
או בהודעת וואטסאפ 13474504674+
